זו בקשת הנאמנים (כיום המפרקים הזמניים) למתן הוראות למשיבה 7 (להלן: "אורשר"), לשחרר ממחסניה מלאי מוצרים של החברה, שמחיר עלותם כ-12.5 מיליון ש"ח (להלן: "המוצרים"). אורשר משיבה כי קיימת לה זכות עיכבון על המוצרים, בגין חוב שהחברה חבה לה בסכום של 2,548,462 ש"ח, כולל מע"מ.
מקורו של החוב בשירותי אחסון וליקוט סחורות (מרכז לוגיסטי) שהעניקה אורשר לחברה, על פי הסכם מיום 3.10.11 (להלן: "ההסכם"). אורשר הודיעה על הפעלת זכות העיכבון, לפי סעיף 19 בהסכם, ביום 10.5.12. בנק לאומי הוא נושה מובטח של החברה, והמוצרים שועבדו לטובתו, במסגרת שעבוד צף על כל רכוש החברה, שנרשם ביום 17.2.11, לפי איגרת חוב שחתמה החברה ביום 8.2.11. צו הקפאת ההליכים ניתן ביום 13.5.12. בנק הפועלים מתנגד אף הוא לטענות אורשר.
החוב מורכב משני רכיבים:
א. סכום של 1,938,978 ש"ח, בגין חיובים שנוצרו במהלך העסקים השוטף בין החברה לבין אורשר, בין השאר בחודשים פברואר - מאי שנת 2012. נראה כי חוב זה מופיע במלואו בספרי החברה, ותואם את החשבוניות שהציגה אורשר. מחלוקת לכאורה שחולקים הנאמנים על סכום רכיב זה של החוב, בסכום של כ-220,000 ש"ח לפי גירסה אחת וכ- 260,000 ש"ח לפי גירסה אחרת, נובעת מהתקופות שלגביהן הנאמנים טוענים לסכומים הנמוכים יותר, אך בסופו של דבר החוב הכולל, ברכיב זה, מתיישב עם הרישומים כטענת אורשר, וכמקובל על כנ"ר.
ב. סכום של 609,484 ש"ח, בגין החזר השקעה יחסי, שתובעת אורשר, הנטען להיות על פי תחשיב כקבוע בסעיף 4.3.1 בהסכם. קיומו של חוב זה שנוי במחלוקת מעיקרו.
לאחר עיון, בטענות הצדדים, לרבות בעמדת כנ"ר המפורטת ומנומקת היטב, וכדי לקדם את מלאכת הנאמנים ולצמצם את נזקי כל הצדדים, אני סבור כדלקמן:
באשר לרכיב הראשון של החוב: אכן קיימת לאורשר זכות עיכבון, הן סטטוטורית הן הסכמית, וכאמור גם המחלוקת באשר לשיעורו של רכיב זה אינה מחלוקת. משמדובר בשעבוד מכוח החוק, אין הגבלה שנכללה בשעבוד הצף, האוסרת על החברה ליצור שעבודים נוספים ללא קבלת רשות מראש מהבנק, יכולה למנוע את היווצרותו של העיכבון מכוח הדין (ר' נ' זלצמן
עיכבון (1998) עמ' 322 - 323).
התביעה לעיכבון הסטטוטורי מעוגנת בסעיף 5 בחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, ונראה שניתן היה גם לעגנה בסעיף 9 בחוק השומרים, תשכ"ז-1967. תביעה זו גוברת על זכותו הקניינית של בנק לאומי, שהתגבשה רק במועד הקפאת ההליכים של החברה, ולאחר הפעלת זכות העיכבון במוצרים שהיו בידי אורשר. בנסיבות אלו יש להעדיף את בעל זכות העיכבון אף כנגד הנושה המובטח בנק לאומי (ע"א 790/85
רשות שדות התעופה נ' ד"ר י' גרוס, עו"ד פ"ד מד(3) 185 בעמ' 204-206 (1990)). ודוק, פסק הדין בעניין רשות שדות התעופה עסק במצב שבו העיכבון מאוחר לשעבוד. אף במצב דברים זה הוקנתה כידוע עדיפות למעכב משביח, לא כל שכן במצב הדברים שלפנינו, שבו העיכבון מוקדם להתגבשות השעבוד הצף, והשירותים שסיפקה אורשר לחברה יש בהם כדי להשביח שהרי תרמו לפעילותה השוטפת של החברה. (ר' גם נ' זלצמן
עיכבון (1998) שם, וראו במיוחד הערת שוליים 89).
אדגיש כי אורשר אינה טוענת לעיכבון מכוח הוראת סעיף 19 בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970, אלא כאמור, מכוח הוראת סעיף 5 בחוק חוזה קבלנות ואף מכוח סעיף 9 בחוק השומרים. ענייננו שונה אפוא, גם בהיבט זה, מהעניין שנדון בפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס בע"א 4588/06
אלוניאל בע"מ נ' שי גרנות (2009), שבו קדמה המשכנתא לעיכבון.
באשר לרכיב השני: בעניין זה קיימת מחלוקת עובדתית ומשפטית בין הצדדים, וטרם הגיעה העת להכריע בה.
לאחר שאמרתי את שאמרתי אוסיף את הדברים האלה: אי שחרור המוצרים ממחסני אורשר לידי הנאמנים, מקשה על הנאמנים במלאכתם ובמילוי תפקידם, ועלול לגרום נזק לנושים בכלל, במיוחד כאשר אורשר מעכבת מוצרים שעלותם כ- 10 מיליון ש"ח מעבר לסכום החוב הנטען. עיכוב המוצרים בידי אורשר עלול להביא למכירתם במחירי הפסד, ולמחלוקות נוספות בין הצדדים שסופן מי ישורנו.
בנסיבות אלו אני מורה כי אורשר תמסור לאלתר את כל המוצרים המעוכבים תחת ידה לידי המבקשים. באשר לרכיב הראשון של החוב אורשר לא תידרש להגיש תביעת חוב, וזכותה לעיכבון תשמר לה בתמורת המוצרים. אורשר תהא זכאית אפוא להיפרע ראשונה, בגין רכיב חוב זה, מכספי מכירת המוצרים, עובר לחלוקת התמורה לנושים אחרים. ר' בעניין זה בש"א (ת"א) 24032/06 בעניין
קלאבמרקט רשתות שיווק נ' וינראוך (15.4.06).
באשר לרכיב השני: בהיותו שנוי במחלוקת שיש לבררה עובדתית ומשפטית, ומהנימוקים דלעיל, אני מורה כי טענותיה של אורשר יישמרו לה לרבות טענתה לזכות העיכבון. אורשר תגיש תביעת חוב בגין רכיב זה, ולאחר שתביעה זו תוכרע סופית, יפעלו הנאמנים בכספי התמורה עד לסכום האמור לפי הוראות שיתן בית המשפט בהכריעו בגורל טענת העיכבון. ככול שתתקבל טענת העיכבון של אורשר, וככול שייקבע שהיא גוברת על זכויות קנייניות של בעל השעבוד, ישולם סכום החוב כפי שייקבע לאורשר, בעדיפות על נושים אחרים לרבות המשעבד.
ניתנה היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.